כשה- V.U.C.A פגשה את הקורונה

מדובר במודל שמוצע להתמודדות עם מציאות מורכבת ובלתי צפויה והוא הופך למאוד רלוונטי בעידן מגפת הקורונה המשפיעה על האנושות בכלל וארגונים בפרט. 

ראשי התיבות V.U.C.A  נוצרו  במסגרת הצבא האמריקאי ב- 1990, כאשר המודל בא לתאר את המציאות המורכבת והתנאים החדשים שנדרש היה להתמודד איתם לאחר המלחמה הקרה.  

 ראשי התיבות פירושם: 

• Volatility  – תנודתיות 
• Uncertainty  – אי ודאות 
• Complexity   – מורכבות  
• Ambiguity– עמימות  

 אז איך ה-VUCA קשורה למציאות הכאוטית שזימנה לנו מגפת הקורונה העולמית ואיך אנו כמנהלים נכון שנתמודד וננהיג בכאוס ?  

לשם כך, נפרוט את מרכיבי המודל בהתייחס למציאות הקורונה, לצד דרכי התמודדות: 

התנודתיות בהקשר למגפת הקורונה באה לידי ביטוי באי היציבות המונעת ע״י וירוס שנחשפנו אליו לראשונה ללא ידע מקדמי או תרופה, כאשר השפעתו מערערת תפיסות קיומיות, מייצרת אי ודאות מנערת את יסודות חיינו, מזעזעת ארגונים וחברות, ומעצבת פני מציאות חברתית שונה לכל אורך הגלובוס. מאחר והתרופה לנגיף אינה בנמצא כל יום מזמן נתוני צמיחה בהיקף ההידבקות ולצערנו גם בהיקף המתים מהמחלה. יותר מתמיד האנושות כולה בסירה אחת, אתגר אחד, אם כי, כל מדינה פועלת בדרך שלה למען בריאותם של תושביה. מנהיגי האומות נדרשים כל יום לבצע הערכת מצב ולקבל החלטות לא פשוטות ולהכריע בין שיקולים בריאותיים, כלכליים וחברתיים. כל יום מזמן תמונת מציאות קצת שונה במערכה נגד הזמן אל מול המגפה.  

הדרך להתמודדות עם התנודתיות – זאת שעתם של המנהיגים ועליהם להתוות את הדרך בקור רוח תוך העמדת פתרונות ותקווה. במציאות לא יציבה שכזאת יהיה נכון לגבש חזון ברור ובהיר להנהגת השינוי אפילו לטווח קצר, כזה שניתן יהיה לתווך אותו לסביבה ולגייס שותפים להגשמתו. החזון בכוחו לעורר מוטיבציה ותקווה להמשך ולרתום את כלל המשותפים במאמצים לעבר מציאות אפשרית טובה יותר.    

האי וודאות בהקשר לקורונה נקשרת לעובדה שמן הצד האחד טרם נמצאה התרופה למגפה, ומן הצד השני מספר החולים והמתים הולך ועולה, קשה עדיין לנתח את המשמעויות הרפואיות, ולצד זאת,  קיים קושי להעריך את השלכות המגפה בהיבטים כלכליים וחברתיים. 

הדרך להתמודדות עם אי ודאות –  ראשית כל נדרש לשנות תפיסה ולקבל את המציאות הקשה כפי שהיא. כבר לא ניתן להתמודד עם האתגרים דרך המשקפיים של התפיסה הישנה. נדרש כאן שינוי תודעתי. מכאן יהיה נכון לבצע סוג של הערכת מצב תוך איסוף כלל המידע העומד לרשותנו והיעזרות במיטב המוחות, ויחד להניח מספר הנחות יסוד שיהוו עוגנים להתנהלותנו במציאות אי הוודאות. לדוגמה ההנחה (גם אם אינה מדויקת) של טווח הזמן להתגברות על המחלה והחזרת המשק לתפקוד הדרגתי. בהתאם להנחה זאת יהיה ניתן להקצות את המשאבים המתאימים. עקרון השקיפות חשוב מאוד בהתמודדות עם אי הוודאות, על מנת לחבר ורתום את השותפים הנכונים, לעודד שיתוף ברעיונות ופתרונות, באמצעות קבוצות תמיכה, קבוצות  עמיתים, וחיבור אנשי מקצוע מאסכולות מגוונות.  כמנהיגים עליכם לדעת איך להנהיג את המומחים, להתעניין באופן שבו הם פועלים, מה הם עושים, אילו דילמות מקצועיות, וכך תסגלו נקודות מבט חדשות על המצב. מתוך המידע שתאספו תוכלו לקבל החלטות מושכלות ולהגדיר מטרות לטווח הארוך, הבינוני והקצר. המטרות יהוו התמרורים ועוגנים שתוכלו להיאחז בהם בהנהגת הפתרונות, וכך תמירו פחדים וחרדות לפתרונות ועשייה. 

המורכבות בהקשר לקורונה נגזרת מהיות המגפה קשה לתפיסה, להבנה ופענוח, כיוון שאנו חווים תופעה המהווה הפתעה בסיסית מחוץ לתודעה הרגילה שלנו. מורכבות נוספת קשורה למורכבות ההחלטות שנדרש לקבל בכל הקשור לסדרי עדיפויות, איזון בין בריאות לכלכלה ואף תעדוף אוכלוסיות מסוימות ביכולת הטיפול הרפואית לאור מגבלת משאבים רפואיים.   

הדרך להתמודדות עם המורכבות שתוארה היא ביצירת בהירות, מצד אחד, בנוגע למה שידוע, ומן הצד האחר, להציג גם את הפערים ומה שאינו ידוע בשלב זה. לצד זאת, קיימת חשיבות לפשט עד כמה שניתן את יכולת הגדרת האתגר והבעיות הנגזרות ממנו על מנת שיהיה ניתן לתפוס אותו, כפי שהוא. לצד כל זאת, יהיה נכון להתמקד בגורמים ובנסיבות עליהם אתם יכולים להשפיע בתוך מרחב הדאגות וליצור התקדמות לעבר מציאות מטיבה יותר. חשובה גם העבודה הפנימית של המנהיגים בכל הקשור לניהול הרגשות ושמירה על קור רוח על מנת לשדר ביטחון ותקווה למונהגים.  

העמימות במציאות הקורנה מתבטאת במצב העמימות וחוסר הבהירות העולמי בנוגע להשלכות המגפה והשפעתה לטווח הקצר והארוך. קשה לראות את האור בקצה המנהרה כל עוד לא נמצאה התרופה והחל תהליך הפוך של החזרת החיים למסלולם. הדבר יוצר בלבול כולל בקרב אנשים, קהילות, ארגונים ואומות.   

הדרך  להתמודדות עם העמימות שבמצב הכאוס המתואר היא בכך שמנהיגים נדרשים להתוות דרך חדשה ולקחת סיכונים מחושבים על בסיס הנחות יסוד שיתוקפו במבחן הזמן. חשוב לאמץ גמישות מחשבתית ותגובתית, תוך מיקוד בהזדמנויות ורעיונות חדשים, ויכולת תגובה מהירה וגמישה על מנת לאפשר הסתגלות למצב החדש .   

לסיכום, הקורונה מאתגרת את מודל ה- V.U.C.A ומביאה אותו לקצה.  

זוהי שעתם של המנהיגים והמנהיגות בכלל. בתקופות שבר מנהיגות בעיקר נגלית בעוצמתה או חולשתה. מעניין לבחון את האופן שבו מתמודדים מנהיגי האומות השונים ומנהיגי הארגונים על פי פרמטרים של אומץ החלטותיהם, האופן שבו הם מתקשרים עם המונהגים שלהם, האופן שבו הם יוצרים חזון ותקווה, רותמים את השותפים, יוצרים בהירות באי וודאות ומצליחים לנווט את המדינה או הארגון לחוף מבטחים (דבר שיוכל להיבחן בעיקר בדיעבד).  

מקווים שהמאמר עזר לכם לעצב את תפיסת המנהיגות שלכם ויכולת ההתמודדות עם משבי משבר וכאוס. דעו שמנהיגות היא תפיסה ודרך חיים שניתן לאמץ ולטפח.