תכנון אסטרטגי כאי של יציבות במציאות של אי הוודאות
התכנון האסטרטגי מגדיר את הדרך לעתיד עבור הארגון במציאות של אי וודאות, ובכוחו לזרוע זרעים של צמיחה עתידית, שצפויים לנבוט בטווח הבינוני והארוך. היתרונות התחרותיים מהם נהנות חברות מובילות כיום הינם ברוב המקרים פרי של תכנון אסטרטגי איכותי בעבר שהבשיל בהווה.
חשיבה אסטרטגית איכותית מספקת מידה מסוימת של יציבות בתנאים של אי וודאות. הנטייה הטבעית של אנשים וכך גם של הרבה ארגונים היא לפעול בטווח הקצר, ליצור תוצאות מידיות ומוחשיות. בלא מעט ארגונים זמן התכנון נתפס כחסר תכלית במציאות משתנה. הניסיון מראה שההיפך הוא הנכון. דווקא במציאות משתנה נדרש ליצור וקטור וכיוון ברור עבור העשייה השוטפת, כך שהיא תשרת את התכלית הארגונית. פעולות ככל שהן יעילות, עדיין אינן ערובה לכך שהן נעשות לצורך התכלית הנכונה ושביכולתן להצטבר לכדי הישג משמעותי עבור החברה.
החשיבה האסטרטגית נחלקת למספר שלבים עיקריים החל מניתוח המציאות העכשווית על כל משתניה הפנימיים והחיצוניים, הגדרת המטרות, הכיוון והנתיב אליו מבקש הארגון לפנות בטווח הבינוני והארוך, זיהוי האתגרים וניתוח הדילמות כבסיס לקבלת החלטות בנוגע לכיוונים האסטרטגיים. בנוסף, החלטה אמיצה במה מפסיקים לעסוק. ברגע שהכיוון ברור ומוגדר לאחר בחינת אפשרויות, ניתן ביתר קלות לגבש תכנית פעולה אפקטיבית.
חשוב לשים לב לכך שתכנית אסטרטגית, הלכה למעשה, יוצרת תהליך של שינוי המחייב הובלה, הסברה ורתימה. שינויים טומנים בחובם התנגדויות וצפויים לעורר חשש בקרב חלק מהגורמים המושפעים מהם. מתוך שכך, קיימת חשיבות רבה לשיתוף הגורמים שיובילו את מימוש השינוי כבר מראשית תהליך התכנון.
נדרשת מנהיגות ניהולית שתוביל את השינוי גם חרף קשיים ומכשולים שיצוצו בדרך ועד כמה שניתן במינימום חיכוכים. שיתוף הפעולה בתהליך היישום הינו קריטי להצלחה והוא ניזון מיכולת גיוס התמיכה, הסברת התועלות, הקצאת המשאבים ושיתוף רחב של הגורמים הרלוונטיים בסוד המהלכים.
תהליך התכנון האסטרטגי הינו קריטי להצלחה של חברות וארגונים. בכוחו של תכנון עכשווי לשנות את פני העתיד ובראש וראשונה לשמר את הרלוונטיות של הארגון בשוק וליצור עבורו עמדת הובלה. מציאות ארגונית בה לא נעשה תכנון קבוע משולה בפועל לתכנונו של הכישלון. העתיד מאיר פנים למתכננים שמשכילים גם ליישם.
